כאשר מתכננים ובונים בבניה מתקדמת יש אתגר עקרוני שצריך לקחת בחשבון:
בכדי להגיע לנוחות תרמית בבית, הבנייה המתקדמת נוקטת באסטרטגיה של בידוד תרמי – לעומת הבניה הרגילה שבסופו של דבר מנסה להגיע לנוחות תרמית על ידי מסה תרמית.
ובכן, הגדרת המעטפת כמבודדת פירושה בראש ובראשונה תכנון ובניה של קירות מבודדים, וכמובן, גם החזית החמישית - היא הגג - שמתוכנן בהתאם.
מפרט סביר בהחלט של בידוד הקירות והגג מדבר על שתי שכבות מזרנים של צמר זכוכית "3, שמהוות בסך הכל 15 ס"מ של בידוד המעניק את ערך ההתנגדות התרמית R=3.76. להשוואה: נתון ההתנגדות התרמית של קיר איטונג בעובי 20 ס"מ הוא R=1.33.
הסיכון הוא שכשלים בבידוד עלולים להפוך את המבנה לחממה בקיץ ובעונות המעבר, ושיהיה קשה לחמם אותו בחורף.
נקודות התורפה במעטפת של הבית הן: הפתחים, רצפת הבטון ושלד הפלדה - יש לדאוג שיטופלו באותה אסטרטגיה.
לגבי הפתחים - זה אומר חלונות ודלתות מבודדים. אלומיניום, למשל, המובן מאליו בבניה רגילה, לא בא בחשבון – מתכת מוליכה חום וקור. ההמלצה היא לבחור להתקין חלונות עם פרופילים של UPVC (פלסטיק מחוזק ועמיד בקרינה), ועם זכוכית בידודית בעלת מרווח משמעותי וטיפול של LOW-E . ניתן להתמודד עם אתגר זה גם ע"י חלונות עם פרופילי עץ.
לגבי רצפת הבטון – כדי למנוע את גשר הקור (רצפה לא תעביר חום משום שהיא יושבת על האדמה החשוכה והקרירה שמתחתיה), יש להוסיף שכבת בידוד מתחת למילוי והריצוף. ניתן לרסס פוליסטירן מוקצף או להשתמש בלוחות פוליסטירן מוקצף דחוסים ביותר (30-F של פוליביד, למשל), שחוזק הלחיצה שלהם גבוה, ושאותם צריך לחתוך בהתאמה מרבית לצנרת שעוברת על רצפת הבטון.
לגבי שלד הפלדה – על מנת שלא יתפקד כגשר קור או גשר חום (תלוי מה מזג האויר), במקרה שלוחות החוץ אינם מבודדים (פייברצמנט, למשל, אינו מבודד, להבדיל מעץ או מהמפקריט) לא מספיק הבידוד המעולה שכלוא בין לוחות הפנים והחוץ, יש גם להוסיף בידוד בין לוח החוץ לשלד הפלדה. האפשרויות הן: רצועות פלציב מפרידות בין הלוחות לניצבים. לוחות OSB כתשתית ללוחות החיצוניים. לוחות חוץ מבודדים, למשל, פלאנקים של עץ.
בידוד מוצלח מתבטא בסופו של דבר בנוחות התרמית המושגת בבית, תוך השקעת אנרגיה מינימלית. חשבונות החשמל / הוצאות החימום והקירור בבתים מבודדים היטב הם האינדיקציה.
אך יש לזכור שבידוד מעולה מחייב גם תכנון אדריכלי שלקח בחשבון העמדה נכונה, גדלים וכיוונים של הפתחים. על תכנון המתחשב בכיווני אויר ושמש אפשר לקרוא במאמר "קריאת כיוון - תכנון בלי לאבד את הצפון".