החלטות מהסוג של באיזו שיטת בניה לבחור כדי לבנות את הבית שלך הן כאלו שהלקוחות שלי מתחבטים בהן תמיד. ואני נוהג לפתוח בפניהם את כל הקלפים ולהזכיר שאומרים ש"אין חכם כבעל ניסיון", ויחד עם זאת "איזהו החכם? הלומד מכל אדם". ובכן, לפני 6 שנים תכננתי שני בתים בשיטת הבניה המתקדמת...
אחרי 5 שנים של מגורים מאז סוף הבניה ניתן לומר בשורה התחתונה שהמגורים בהם נעימים ביותר.
כעת זה הזמן לתפוס פרספקטיבה על אותה החלטה לבנות בשיטה זו.
קבלת ההחלטה לבנות בשיטת הבניה המתקדמת הייתה לאחר תהליך שבו נלקחו בחשבון היתרונות והחסרונות. כל אלו נשקלו בהשוואה לבניה רגילה.
ראשית, אציין כי עלות הבניה בהחלט הייתה שיקול משמעותי. לכן, בשלב המכרז הוכנו שני מכרזים - אחד לבניה רגילה ואחד לבניה מתקדמת.
לאחר ניתוח של ההצעות השונות שהתקבלו הובן כי המחירים דומים מאוד, וכי השוני במפרט הטכני בין שני סוגי הבניה משאיר את הדיון דווקא בתחום של השוואה בין הערכים המוספים שכל סוג בניה מביא איתו.
על היתרונות והחסרונות האמיתיים והלא- אמיתיים, תוכלו לקרוא במאמר זה.
היתרונות האמיתיים:
עמידות לרעידות אדמה, בזכות האלסטיות של הפלדה. חשוב מאוד באזורים רגישים כמו השבר הסורי אפריקאי.
יכולת בידוד תרמי ואקוסטי גבוהה, בזכות 15 ס"מ של בידוד (במקרה שלנו, צמר זכוכית) שבין הלוחות החיצוניים לאלו הפנימיים. עם זאת, הקפדה על בידוד היא בהחלט אתגר בתכנון ובביצוע, ועל כך ניתן לקרוא במאמר "בידוד מזהיר - להפסיק לדבר אל הקיר".
במבחן הסדקים – הצלחה גדולה. הופיעו סדקים רק במקומות בהם הלוחות לא הותקנו בצורה נכונה. למשל, סדק במישק בין שני לוחות מעל למשקוף ויטרינה, או סדקים בתפרים בין הממ"ד לבניה המתקדמת. על טיפול מונע סדקים ובניה נכונה תוכלו לקרוא במאמר "סדק, סדק תרדוף".
כל אלו הם כאין וכאפס לעומת סדקים שנצפו בתקופה המקבילה בבתים שכנים שניבנו בבניה רגילה.
במבחן הבידוד – חשבונות החשמל / הוצאות החימום והקירור בבתים אלו מדברים בעד עצמם. בהשוואה לבתים שכנים חשבונות אלו נמוכים ב-30%-40%.
זאת יש לזקוף לא רק לזכות הבידוד אלא גם לזכות התכנון האדריכלי שלקח בחשבון העמדה נכונה, גדלים וכיוונים של הפתחים. על תכנון המתחשב בכיווני אויר ושמש אפשר לקרוא במאמר "קריאת כיוון - תכנון בלי לאבד את הצפון".
היתרונות שלא עמדו במבחן המציאות:
מהירות הבניה: שלד הפלדה והלוחות אכן מתרומם מהר יותר משלד בלוקים ובטון, חלק גדול מכך בזכות זה שמשטחי קירות שלמים מפלדה מגיעים מוכנים מהמפעל (של מייטק, במקרה שלנו). גם השחלות החשמל והאינסטלציה מהירות יותר – ללא חציבות מיותרות. אך עם זאת, שאר פעולות הבנייה מתנהלות בקצב דומה – יציקת בטון היסודות, הרצפה והממ"ד; ריצוף, צבע, כלים סניטריים, דלתות וחלונות וכל מה שאנו קוראים "גמרים".
אתר הבניה נשאר נקי בכל שלבי הבניה:
כנראה שזה אחד הפוטנציאלים היותר מפוספסים בתהליך. ניקיון לא נצפה אף כי היו ציפיות...
ועם זאת, חשוב לזכור - בניה מתקדמת משאירה אחריה פחות פסולת בשלב השלד.
כלומר, נפח (וכמובן, משקל) של שיירי פרופילי פלדה, לוחות פייברצמנט וגבס ומזרני צמר זכוכית, קטן פי כמה מאלו של ברזל,בטון, טיט ובלוקים באתר בניה רגילה מקביל.
בבניה רגילה מדד החישוב לפסולת בנין הוא 20 טון לקוב לכל 100 מ"ר בניה, בעוד בבניה המתקדמת החישוב הוא 6 טון לקוב לאותו שטח.
חסרונות לא אמיתיים:
חוסר בבעלי מקצוע ובקבלנים בתחום. יש מי שיגידו שיש כאן יתרון דווקא באיכות בעלי המקצוע. הדבר ניכר בשלב השלד, אך לאורך רוב הבניה מדובר באותם בעלי מקצוע מהבניה הרגילה, וללא פערי איכות. עם זאת, בתים אלו נבנו על ידי קבלן מפתח שמתמחה בבניה מתקדמת ונתן מענה ככל הניתן.
חסרונות שלא עמדו עדיין במבחן המציאות:
ירידת ערך הנכס "כי הוא לא בניה רגילה" – שני הבתים לא הוצעו למכירה, כך שאין נתונים לגבי ערכם המעודכן בשוק.
אולי בעתיד אוכל לעדכן ערך זה ולחקור את האמת שמאחורי אחת הקלישאות השחוקות שנפוצה בתודעת ציבור בעלי העניין בשוק הנדל"ן בארץ (בונים/ קונים/ מוכרים/ מתכננים/ מתווכים וכו').
רבים חושבים שההשקעה הבטוחה והסולידית היא בבלוקים, אך יש לזכור שבניה מתקדמת נפוצה בעולם במדינות מפותחות ושגם בהן ערך הנדל"ן עולה.